תשלומים וקניית מוצרים באינטרנט מתבצעים לרוב בכרטיסי אשראי. עסקאות אלו נקראות עסקאות ‘מכר מרחוק’ ומעורבים בהם 4 גורמים: הצרכן, העסק, חברות האשראי וחברות הסליקה.
להלן מספר דוגמאות להמחשת החשיפה של העסק לתביעות מצד לקוחות וחברות האשראי בנושאי סליקת אשראי באינטרנט, שיש בהן פוטנציאל ממשי לפגיעה בשורת הרווח שלך, והשירותים המשפטיים שיספקו לך את ההגנות המתאימות בכל סיטואציה.
הסיכונים לבעל העסק בעסקאות אשראי באינטרנט
לחברות האשראי יש חובות כלפי הצרכן מכוח חוק כרטיסי חיוב. לבעל העסק יש חוזה עם חברות האשראי שנוטות לגלגל אליו את כל הסיכונים.
מה הן חובות חברות האשראי כלפי הצרכן ואיך זה משפיע על העסק שלך? באלו מקרים
יכול הלקוח להתנער מתשלום? מי אחראי במקרה של גניבת פרטי כרטיס האשראי – חברות האשראי או בעל העסק?
בהקשר זה יכולות להתעורר מספר סיטואציות בעייתיות עבור בעל העסק. הנה כמה מהן:
שימוש לרעה בכרטיס אשראי
כאשר כרטיס אבד, נגנב או שבוצעו באמצעותו רכישות בידי צד שאינו רשאי לכך, ברגע שהלקוח מודיע על כך לחברת האשראי היא חייבת להפסיק תשלומים עתידיים ולהחזיר את הכסף ללקוח בעסקאות אשראי באינטרנט שכבר בוצעו, אלא אם יש חשד שהשימוש האסור בכרטיס נעשה בידיעת הלקוח או בהסכמתו או שהוא מסר את הכרטיס לאדם אחר בנסיבות לא סבירות.
במקרה שחברת האשראי מחזירה את הכסף ללקוח היא רשאית לחזור אל בעל העסק ולגבות ממנו את סכום ההחזר הכספי שניתן ללקוח.
הזווית המשפטית
מה בעל העסק נדרש לעשות או להוכיח על מנת שחברת האשראי לא תוכל לעשות זאת?
למשל, במקרה שפרטי כרטיס אשראי נגנבו ומישהו רכש באמצעותם מוצרים מהעסק שלך ולך כמובן לא הייתה מודעות לכך והגעת למצב של “הכחשת עסקה בכרטיס אשראי”.
מה נדרש ממך לעשות כדי להוכיח כי מבחינתך בוצעה עסקה כשרה? מה ניתן לעשות על מנת להימנע מראש ממצבים כאלו ולהגן על רווחי העסק שלך?
הכחשת עסקה בכרטיס אשראי – הכחשת עסקה במסמך חסר
עסקה שבה כרטיס האשראי לא הוצג פיזית או שהלקוח לא חתם על אישור העסקה באותו רגע, נקראת ‘עסקה במסמך חסר’.
אם לקוח טוען שלא הוא ביצע את הרכישות או כי חויב בסכום לא נכון בעסקה שבה לא הוצג כרטיס האשראי למוכר, הוא יכול להודיע על כך לחברת האשראי בתוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה על החיוב.
חברת האשראי מחויבת להשיב ללקוח את סכום החיוב, או את ההפרש בין סכום הרכישה האמיתי לבין הסכום שבו חויב.
עם זאת, לחברת האשראי שמורה הזכות לחזור ולחייב את הלקוח בסכום החיוב או בסכום ההפרש, אם התברר לה שהלקוח ביצע את העסקה או התחייב בסכום שחויב בו בפועל.
זאת, אם בעל העסק יציג לחברת האשראי מסמך חתום על ידי הלקוח או הקלטה המעידה על ביצוע העסקה או על סכומה.
סליקת אשראי באינטרנט – הזווית המשפטית
מהן ההוכחות הנדרשות ע”י בעל העסק, על מנת להוכיח לחברת האשראי כי העסקה בוצעה? במקרה בו לא הציג בעל העסק הוכחות, האם חברת האשראי רשאית לבקש ממנו החזר?
כשל תמורה
לקוח ביצע רכישה וטוען כי המוצר לא סופק לו או סופק חלקית, או שהמועד חלף, או שהוא ביטל את העסקה.
הוא רשאי תוך 30 יום להודיע על כך לחברת האשראי והיא חייבת להחזיר לו את הכסף.
במקרה שישנן הוכחות כי הלקוח כן קיבל את הסחורה או לא ביטל את העסקה חברת האשראי לא תחזיר לו את כספו.
הזווית המשפטית
אילו הוכחות על בעל העסק לספק שאכן הסחורה סופקה, או שהלקוח לא ביטל את העסקה? אם לא עלה בידו לספק הוכחות אלו האם רשאית חברת האשראי לקבל את ההחזר הכספי מבעל העסק?
מה יוכל לפגוע ברווח שלך?
במקום שבו יש גניבת תוכן באינטרנט, זיופים, הונאות, דליפת פרטי כרטיסי אשראי והתכחשות לעסקאות, לרוב בעלי העסקים הם אלו שישלמו על כך.
חברות האשראי בכל המקרים האלו יחזרו לבעל העסק ויבקשו הוכחות לכך שבוצעה עסקה כשרה, כלומר כדין.
אם לא תמצאנה הוכחות מספיקות ייגבה מבעל העסק התשלום שהוחזר ללקוח.
במקרים רבים מי שקנה את המוצר ממילא לא היה רשאי לעשות זאת, כך שגם אין מי שיחזיר את הסחורה לבעל העסק, שיוצא קרח מכאן ומכאן.
כך שבכל מקרה עבור בעל העסק יש בכך פוטנציאל עצום לפגיעה ברווחים.
אחריות בעל העסק לדליפת נתוני כרטיסי אשראי ואיך הדבר יכול לפגוע ברווחים
בשנים האחרונות חל גידול במקרי גניבת נתוני כרטיסי אשראי באמצעות חדירה למאגרי מידע שונים ע”י האקרים.
גניבות אלו גורמות נזקים כספיים והוצאות תפעוליות לבתי העסק ולתחושת חוסר אמון אצל הלקוחות.
הזווית המשפטית של עסקאות אשראי באינטרנט
מהי אחריות בעל העסק לדליפת נתוני כרטיסי אשראי של לקוחות ע”י האקרים?
מהן החובות החלות על בעל העסק בעניין זה?
לעניין אבטחת מידע של נתוני אשראי על בעל עסק חלות שתי חובות משני מקורות שונים:
- חוק הגנת הפרטיות ואחריות בעלי מאגרי מידע: נתוני אשראי של לקוחות הם מאגר מידע לכל דבר. לכן על בעל העסק חלה חובה לאבטח את המידע, חובת סודיות על המידע, חובת מתן הודעה, חובה להרשות עיון במידע, חובה לאפשר את תיקון המידע וחובה לרשום אותו כמאגר מידע.
- תקן PCI-DSS: על מנת להגן על בתי העסק וציבור הלקוחות ולשמור על האמינות של מערכת אמצעי התשלום, הקימו חברות האשראי הבינלאומיות (MasterCard/Europay, Visa, American Express) גוף חדש בשם PCI Security Standards Council, במטרה לקבוע תקן אחיד בכל הקשור לאבטחת נתוני כרטיס אשראי.
תקן זה חל על כל גורם המעביר, מעבד או שומר נתוני כרטיסי אשראי. מכאן שהוא חל על בתי עסק, ספקי שירות צד שלישי וסולקים כאחד.
התקן בנוי מפרקים פרקים המהווים דרישה כוללת לכל ההיבטים של אבטחת הנתונים של מחזיקי הכרטיס בבית העסק, בהתאם להיקף העסקאות של בעל העסק:
- אמצעי אבטחת רשת התקשורת
- סיסמאות גישה למערכות מחשב
- אבטחת נתונים מאוחסנים, אבטחה פיזית לבית העסק ועוד.
מה יוכל לפגוע ברווח שלך?
דליפת נתוני אשראי של לקוחות ע”י האקרים מאתר של עסק מהווה סיכון לרווחי העסק מ-3 היבטים:
- חשיפה לתביעה נזיקית של הלקוח עקב הפרה של חובת עסק המנהל מאגר מידע לשמור על הנתונים.
- חשיפה לתביעות הן מצד הלקוחות והן מצד חברות האשראי עקב אי עמידה בתקן PCI של חברות האשראי.
- תשלום לחברת האשראי כנגד זיכוי הלקוח בעסקאות שבוצעו כתוצאה מגניבת נתוני האשראי, ובעל העסק לא הצליח. להוכיח כי הוא עשה את כל הדרוש על מנת לזהות כראוי את בעל הכרטיס.
השירותים המשפטיים שלנו להגנת הרווח בסליקת אשראי באינטרנט
- ייעוץ וחוות דעת: הבהרה של מה נחשב הוכחה מספקת לעניין זהות הצרכן ואיך לאמת את זהותו, איך להוכיח קיום עסקה, אספקת המוצר וכו’.
- עזרה בניסוח וקביעת נהלי עבודה שיקטינו את החשיפה ללקוחות בעייתיים.
- ייצוג בבתי משפט ע”י עורך דין דיני אינטרנט במקרה של תביעות.
- ניהול מו”מ מול חברות האשראי.
אולי יעניין אתכם גם: